גלישת גלים מתקיימת במרחב ייחודי שבו רמת הגירוי שכולנו חווים ביבשה - כמו רעשים, צפיפות, ריחות וכו' - היא נמוכה ביותר. ישנם גירויים כמו  רחש הים, ריח הים, מליחות המים ותנועת הגלים מגרים את המערכת החושית ומחברים בין הגולש לגוף שלו/ה, תוך שגירויים גופניים אחרים נדחקים הצידה.בקרב נפגעי טראומה החוויה היא אף יותר עוצמתית.

במחקרים על אודות הקשר בין גלישת גלים לפוסט־טראומה בולט החיבור בין האתגר שבגלישה לשחזור ולחיזוק הזהות התפקודית של הגוף־נפש שנפגעה באירוע טראומטי. המודעות לגוף מסייעת לתחושת השליטה בו.

המעברים הרבים בין ישיבה־שכיבה לעמידה, צבירת מהירות, ותנועה־ריקוד על הגל - רלוונטיים בטיפול בטראומה שכן הם מהווים מענה התנהגותי של עשייה במקום הימנעות. המעבר בין מצב של בהייה בגלים שבאופק למצב של ריקוד על הגל מאפשר לנו לתרגל הפניית קשב, קרקוע, ושליטה בעוררות הגוף במצבים השונים.

במחקר שנעשה בארה"ב ע"י ראסל (Russell, 2016), נמצאה השפעה חיובית של מחנה בן חמישה ימים של גלישת גלים על מסוגלות עצמית והתמודדות עם דיכאון בקרב 113 פוסט טראומתיים בוגרי שירות בצבא ארה"ב. ראסל דיווח על ירידה בתחושת הלחץ, במתח ובכעס, וכן תחושת רוגע וירידה בתוקפנות. לדעתו, עוצמת החוויה יכולה להוות תחליף לתרופות פסיכיאטריות.

כיום משרד הביטחון נותן מימון מלא לקורס בגלישת גלים עבור מי שעונה על הקריטריונים של: 20% נכות לפחות ופגיעה אשר הוכרה בגלל פוסט טראומה, פגיעה נפשית או פגיעת ראש.

לפרטים נוספים:

​​

​​